Ad
עיתון גנראל אנצייגר מיום ג', 26 ביולי 2022
ריבועים שמזכירים את בגדי הילדים בקיבוץ
האומנית הישראלית מיכל זכאי מציגה בעיר רימאגן ציורים שמושפעים מאוד מהביוגרפיה
מאת הילדגרד גינצלר
השאלות בהן מתמודדת האומנית הישראלית מיכל זכאי מעסיקות אותה באופן אישי, אולם במקביל הן נוגעות במימד חברתי - ומבוססות על המציאות הישראלית. ציורי השמן שלה נעים בתחום הניגודים הזה.
עבור זכאי זה מרגש להציג את האמנות שלה בגלריה, כפי שהיא מעידה בשיחה המקדימה. היא השקיעה מחשבה בשאלה של מה יתחבר לאנשים מחוץ לישראל בצורה הטובה ביותר.
כך נוצר העיצוב הקונצפטואלי של התערוכה כ"נקודת המפגש של שלושת מקורות הזהות שלה: הילדות בקיבוץ, היצירה האמנותית, הבית בחייה כאישה, אם, אומנית ובן אדם.
הצופה מסתכל בעיקר על חללי צבע תוססים, גדולים וקטנים באופן מבוקר. לבהירות בעבודות חודר כנראה אור מולדתה של זכאי. הטבע השובבני שלה מתגלה מהיחסים בין צבע וצורה. אבל היחסים מוגדרים גם לפי התוכן. האמנית, המתגוררת כיום בתל אביב, גדלה בקיבוץ, יישוב קולקטיבי כפרי שהיה בקרבת הגבול של ישראל עם סוריה בימי ילדותה, תמיד תחת המלחמה בקרבת מקום. היא מספרת שבקיבוץ היו כללים חברתיים אידיאולוגיים די נוקשים. הבת הבכורה שלה נולדה בקיבוץ. היא עזבה את הקיבוץ עם הבת ועם בעלה בגיל 26 שנים.
הגישה האמביוולנטית שלה, שזורמת לעולם הציורים שלה, היא כדלקמן: "זאת הייתה צורת חיים מלאת חיים, מאופיינת באהבה לטבע, אבל גם בלחץ חברתי שדרש להסתגל".
מבקרי הגלריה פוגשים פרחים ורודים ענקיים בעלי עלים בצבע כחול – ירוק של הרקפות, שגדלו בעבר במדרונות סביב הקיבוץ. בציור הרקפות, לוכדת הציירת "זיכרון ילדות חזק מאוד".
בתוך המוחשיות הזו היא מוסיפה ריבועים שבבירור נמדדו במדויק בצבע כתום בוהק, סמל לחולצות המשובצות, של הלבוש האחיד של ילדי הקיבוץ.
בעבודות אחרות היא מציירת את עצמה קצת נטושה בחולצות כאלה בין צורות מפוצלות או מוקפת פרפרים.
בנוסף לרקפות קומפוזיציות ריבועים מקסימות וציורי פנים בית- interiors
ציורי ה - interiors מצוירים באהבה, אם בגוון חם או צונן. היא אומרת בהקשר אלו: "תמיד אהבתי ליצור את הבית חם, נעים ונוח. השנתיים של המגיפה חיזקו את הקשר שלי לבית".
............................................................................................................................................. ניתן לראות את התערוכה ברח' קירך 25 ברימגן עד ה-21 באוגוסט, בימי שבת וראשון בין השעות 14:00-17:00 ובתיאום מראש בטל. 0174/2003030.
d your message here
Ladies and gentlemen, look at these paintings now, I can not add anything more to the statement of Michal Zakai, because everything essential about her art is in these autobiographical text fragments. She exhibits small, medium and large paintings realized in mixed media and oil on canvas. Nevertheless, I would like to draw your attention to the light in these paintings, to the brightness that shines through, the subtle and floral lightness of being that makes everything essential visible. The lines look maritime, expressive and delicate at the same time, all the shapes as well as the colors are harmoniously matched. A comparison with woven tapestries can undoubtedly follow this aesthetic. One wants to see an impressionistic cipher of nature in it, as well as the closeness to the landscape and the poetry of everyday life. Thank you for your attention!
Stefan Zajonz Curator
Bonn / Remagen, 23.07.2022
M.A.SH. ModernArt Showroom Kirchstraße 25, 53424 Remagen Germany
Michal Zakai – Origins
Merav Shin Ben-Alon – consulting in concept and curatorit
I grew up in a kibbutz near Israel’s border with Syria. Life in the kibbutz was communal and based on strict social and ideological rules of equality, frugality and hard work. It was a joyful way of life, ripe with love for nature, but also full of social pressure to conform. The existential threat of war was always at the background, because of the proximity of the Syrian border.
I paint the cyclamen flowers that used to grow on the hillslopes around the kibbutz, and the plaid shirt that was the uniform outfit of the children in the kibbutz, a symbol of equality. The cyclamen flowers connect me, on the one hand, to the childhood memory of simple and beautiful life, and, on the other hand, to the unique beauty of each individual against the backdrop of the kibbutz’s effort to make everyone uniform.
The plaid pattern brings me back to the strict and uncompromising rules that governed the kibbutz community in those days, but also allows me to organize the plethora of colors and experiences.
The collage is my way of organizing and exploring the multiplicity of events teeming in my world – on one hand, joy of living, and on the other hand, the anxiety of war that is entrenched in Israeli life. This is also a way of playing with forms and, especially, colors, and perhaps also an expression of the childlike part of me.
In this exhibition, I show three series of oil paintings on canvass, some of which were presented in Tel Aviv in three separate solo-exhibitions: “Black Cyclamen” showed in the Tova Osman art gallery in 2018; “Plaid Shirt,” in The Artists’ House in Tel Aviv in 2019, and “Embraced” in The Office gallery in 2021.
Additionally, I present a series of small pieces of abstract composition. This is a new series of freestyle work, focusing on color and form, with no narrative. Engaging with the most basic components of the painting allows me to immerse myself and enjoy the textures of the colors and the freedom in placing the forms with no commitment of to a familiar figure.
The exhibition also includes two recent pieces that engage with the theme of the home, in which I was influenced by the experience of being in lockdown. The still-life pieces present domestic images that emerged intuitively while creating images in freestyle. The two years of pandemic strengthen my connection to the home as a beloved, beautiful and comfortable place. The home’s large capacity of containment has a double meaning – it contains the objects, even when there are in disarray, but also the uniqueness of the people living in the home.